בתחרות שהתקיימה היום זכו:
מקום 1 – אורי דה סואן
מקום 2 – גיל דביר
מקום 3 – ליאב הרשקוביץ – ממועדון ראשל"צ

ברכות לזוכים!

שלום לכולם
בסוף השבוע התקיימה תחרות אליפות ישראל שנדחתה מאוגוסט.

להלן תוצאות של מתחרי המועדון:

ד-2:

יוני ואביב עשו את מלוא הנקודות (כולל טיסה של 5 דקות בבוקר) וימשיכו לטיסת הכרעה בתחרות הבאה
הצוות יוני + אביב + שמוליק זכה במקום השלישי

ג-2:

עומרי סירקיס וגיל עשו את מלוא הנקודות ובטיסות הכרעה (בין 9 מתחרים)
עומרי זכה במקום השני
גיל רביעי
הצוות עומרי + גיל + יוני זכה במקום השני בהפרש של שנייה מהמקום הראשון

ג-1:

עומרי סירקיס התחרה לבד וזכה במקום השני אחרי טיסת המשך מול 3 מתחרים אחרים.

ברכות לזוכים!

תודה לכל העוזרים: אורן, ליאור, יוסי,עודד ועומרי שמדדו זמן ואיפשרו לשאר החברים להתחרות.

אירועים הבאים עלינו לטובה:

• תחרות גלשונים סניפית כולל הטסה -בפלמחים

• תחרות גלשונים ארצית בפלמחים -12/11

יום טוב לכולם

גיל מיצמכר

מאת: גיורא הרצברג

מבוא:

המרכיבים העיקריים הקובעים את ביצועי טיסני מנועי הגומי ואת השגת התוצאות בתחרויות הם (לא לפי סדר החשיבות):
1.    ביצועי הטיסן עצמו (טיפוס, גלישה, ותפישת טרמיקות).
2.    איכות איזון הטיסן להשגת פוטנציאל הביצועים שלו.
3.    אמינות המתקנים של הטיסן ואמינות התפעול של המטיס.
4.    רמת ההטסה הטקטית של המטיס.
5.    איכות הגומי (תפוקת האנרגיה, רגישות לחום, חוזק מכני).
6.    רמת הטיפול בגומי וניצול מרבי של האנרגיה בטיסות עצמן הכוללים:
6.1.    אכסון נכון.
6.2.    הכנת המנועים.
6.3.    הרצה נכונה.
6.4.    מתיחה נכונה.
6.5.    זיהוי וסווג איכות המנוע וניצול המנועים הטובים לטיסות הרשמיות.

אנו נתייחס לסעיפים 6.3 ו- 6.5 ונצביע על תהליך המאפשר הן להריץ את מנועי הגומי והן לסווג אותם לפי תפוקת האנרגיה שלהם, כך שניתן להקצות את המנועים בעלי תפוקת האנרגיה הגבוהה ביותר לטיסות החשובות.

השיטה המוצעת כאן מבוססת בקירוב על מאמרו של Jim O’Reilly:
“An Integrated System For The Testing And Usage Of Rubber”
אשר התפרסם בחוברת:
“The 26th Annual Report Of The National Free Flight Society Symposium, 1993.”
כמו כן נעזרתי במאמרו של Carl Bakay:
“A Technical Analysis Of Rubber Strip”
אשר התפרסם בגיליון ינואר 2002 של העיתון האוסטרלי Free Flight Quarterly.

1.1. לא יוטס טיסן בתחרות או בנוכחות צופים, פרט לצוות עזר, קודם שהוטס בהצלחה באזור ובמרחק שאינם מסכנים אדם או רכוש.

1.2. אין להטיס טיסן אשר אינו נושא סימון שם בעליו, כתובתו ומספר פעילות בק.ה.ל טיסנאות.

1.3. אין להטיס טיסנים בגובה העולה על 400 רגל במרחק הקטן מ-5 ק"מ משדה תעופה ללא אישור מפעיל השדה.

1.4. יש לתת זכות קדימה מידית לכלי טיס מאוישים להימנע מטיסה בסמוך להם.

1.5. שני כלי טיס הטסים חזיתית אחד כלפי השני כל אחד מהם יפנה ימינה.

1.6. יש למלא אחר הוראות הבטיחות והתפעול של השדה בו מתבצעת הפעילות. אין להטיס טיסן ברשלנות או בפזיזות שיש בהם כדי לסכן חיים או רכוש.

1.7. אסור שימוש:

1.7.1. במדחפים בעלי להבי מתכת.

1.7.2. במדחפים שתוקנו.

1.7.3. במנועים שלא הורכבו בצורה נכונה.

1.7.4. בשפות התקפה חדות.

1.7.5. בספינרים או מצמדי מדחפים חדים.

1.7.6. בציוד אלחוטי שלא מורכב בצורה שתבלום זעזועים במקרה של רעידות מנוע.

1.7.7. בכל עומס או חלקים כבדים שינתקו.

1.7.8. בכל פתיל בעירה שאינו מובל בצינורית או מתקן כיבוי.

1.8. אין להשתמש בכל אמצעי פירוטכני או נפיץ בטיסנים.

1.9. ילדים מתחת לגיל 12 מורשים להיכנס לשטח הפעילות רק כמטיסים או תחת אחריותו של מדריך.

2.1. שטח ההטסה

על שטח להטסת טיסני רדיו לעמוד בתנאים הבאים:

2.1.1. עמידה בתקנות הטיס (תקנה 180ז') הרשומה להלן.

2.1.2. הצבת שלטי אזהרה ו/או סדרנים ו/או חבלול בהתאם לצורך באופן שימנע כניסה ו/או חציית שטח ההטסה ע"י בני אדם כלי רכב.

2.1.3. המצאות ערכה בסיסית להגשת עזרה ראשונה ורכב פנוי (רכב פרטי).

2.1.4. במקרה של פעולה בשדה התעופה או מנחת באישור בעל רישיון המפעיל ובתיאום עימו.

מסלול מיוחד לבני נוער מגיל חטיבת ביניים !!

רוצה להתחרות ברמה הגבוהה ביותר ? רוצה לשפוט בתחרויות ? זה המסלול בשבילך

בני-נוער מגיל 13 ומעלה וכן בוגרים מוזמנים להשתתף בתוכנית מיוחדת אשר יכלול:

1. בנייה והטסת טיסנים במחלקות הטיסנים הבינל"א אשר מאפשרים השתתפות בתחרויות בחו"ל

2. השתתפות באליפויות ארציות

3. הסמכה כשופטים במחלקת הטיסנים החופשיים

4. לימודי תאוריה בנושאי חוזק ומבנה ובנושאי האווירודינמיקה.

5.  בחירת מסלול בניה אישי (טיסני דאון / טיסנים ממונעי גומי)

במסגרת החוג יתבצע רכש ערכות בניה מחו"ל והרכבתן ,תחת הדרכה, במסגרת החוג.

פרטים נוספים ברישום לחוג במועדון.

טיסנאי חדש אשר ירצה לרכוש לעצמו טיסן , צריך לקחת בחשבון מספר דברים

האם  לרכוש לעצמו טיסן בבניה עצמית ?

האם  לרכוש טיסן בנוי ומוכן להטסה  ? ולדלג על שלב הבניה ?

האם לרכוש טיסן כמעט מוכן ולחוות את שלב הבנייה ?

ההחלטה בידי הטיסנאי בלבד .

בשוק קיימים 3 סיווגים בקניית טיסנים:

1-  קיט בניה –  טיסן לבניה עצמית כולל הוראות בניה ושרטוטים

2- ARF – Almost ready to fly –  טיסן כמעט מוכן לטיסה , יש להרכיב את הטיסן ולהכשירו לטיסה

3- RTF –  ready to fly –  טיסן מוכן לטיסה

טיסנים זה לא תחביב – זה דרך חיים

תמונות מצורפות דוגמאות לסיווגי הטיסנים

[הצג כשקופיות]

כלי טיס בלתי מאויש (בראשי תיבות: כטב"ם, באנגלית: UAV – Unmanned Aerial Vehicle או Uninhabited Aerial Vehicle) הוא כלי טיס, כלומר מטוס או מסוק, שאינו נושא עליו בני אדם, ובפרט טייס (resident pilot). הכוונת ובקרת המטוס נעשית בדרך כלל על ידי מפעיל מרוחק (remote pilot) או אף בצורה אוטונומית על ידי מערכת הבקרה של הכטב"ם. רוב הכטב"מים מיועדים לשימושים צבאיים, אך כיום נעשה בהם יותר ויותר שימוש גם ביישומים אזרחיים (משטרה, אבטחה, בקרת תנועה, מחקר מדעי ועוד). הנטייה בציבור הישראלי היא עדיין להשתמש במונח "מזל"ט" (מטוס זעיר ללא טייס), אף שמונח זה הולם רק דגמים קטנים של כטב"ם בעלי יישומים מוגבלים שהיו קיימים בעבר. המונח איננו הולם את גודלם של הכטב"מים דהיום, שממדיהם מגיעים לממדי מטוס קרב של ממש ואשר בניגוד למזל"טים ההיסטוריים, נושאים חימוש כבד ומערכות מודיעין מתוחכמות.

המגמה כיום היא להעדיף שימוש בכטב"מים על פני מטוסים מאוישים, מאחר שהם יכולים לטוס יותר שעות, לטוס יותר גבוה ללא שיקולי השפעה על הטייס וסיכונו האישי ואף לטוס יותר רחוק. בניגוד למטוס מאויש, העמוס במערכות למיגון ושהיית הטייס, הכטב"ם נושא אך ורק את מערכות המודיעין והתקיפה הנחוצות לביצוע משימותיו, בעוד שמפעיל הכטב"ם מצוי בבסיס ההפעלה בסביבה מוגנת לחלוטין.

סיווג על פי סוג כלי הטיס

סיווג על פי גודל כלי הטיס

• מיני-כטב"ם – (לרוב נקרא בעברית "מזל"ט" – מטוס זעיר ללא טייס) – כטב"ם שמוטת הכנפיים שלו הינה בדרך כלל עד מטר, ומשקל ההמראה שלו בסדרי גודל של עשרות קילוגרמים.
• מיקרו-כטב"ם – כטב"ם המוגדר (על פי הגדרות משרד ההגנה האמריקאי) כבעל מוטת כנף קטנה מ- 15 ס"מ. מיקרו-כטב"מים הינם תחום מחקר בשנים האחרונות לאור השיפור במזעור מערכות אלקטרוניות ומכניות.

אם לא נעשה שימוש במונחים של מיקרו- או מיני- בדרך כלל מדובר על כלי-טייס במשקל המראה של מאות קילוגרמים ומעלה.